"הצד האפל" של התוסף קראטין

כאשר מתייחסים לקראטין בדרך כלל מדובר על הצד האפקטיבי של התוסף. שימוש בקראטין נמצא במחקרים כמעלה ריכוז קראטין פוספט בתאי הגוף, משפר יכולת כוח שריר, מעלה את מסת הגוף (גם עקב ספיחת נוזלים – נ.פ), עוזר לעליה במסת השריר בצורה קטנה וכן משפר את יכולת הביצוע של ספרינטים. קראטין היא מולקולה המיוצרת על ידי הגוף ובצירוף עם פוספט אוגרת אנרגיה לשימוש מיידי. במצבי עקה רגעית הקראטין פוספט משחר את האנרגיה העצורה בו. הדבר נכון לא רק לשימושו המיידי של השריר הפעיל, אלא גם לשימוש מיידי של תאי המוח, כבד ועוד איברים בגוף.

אבל האם התוסף הוא בטוח לשימוש לכולם? התשובה היא לא ורצוי להדגיש זאת, מכיוון שמדובר בתוסף ראשוני אליו פונים כאשר מחפשים עליה במסת שריר, שיפור ביצועי אימוני התנגדות ותוספת אנרגיה לאימונים. בכתבה זאת אתן מספר דוגמאות לצד הבעייתי והפחות מוכר של התוסף.

אתחיל בדוגמה הראשונה – יש בספרות דיווחים (אמנם ספורדיים – נ.פ) על כך שלקיחת התוסף לפני שינה עלולה להוביל חוסר מנוחה ולפגיעה בתהליך ההרדמות של המשתמש בתוסף. המנגנון לכך עדין לא ברור. דוגמה שנייה היא ששימוש בתוסף ללא שתייה מספקת נצפה כגורם להתכווצויות בבטן ולכאבי בטן. צריכה של מינון גבוה של התוסף בפעם אחת עלול להוביל ליציאות מרובות וסחרחורת וזאת הסיבה העיקרית לכך שאם מישהו בוחר לעשות פרוטוקול של העמסת קראטין (20-25 גר' ביום) כדאי לו לפרוס את צריכת הקראטין למנות קטנות לאורכו. כמו כן, מומלץ לקחת אותו ביחד עם ארוחות.

עוד אפקט שלילי של קראטין שנמצא בספרות הוא כאבי שרירים ובעיקר בשרירי הרגליים התחתונות (שוקים), תופעה שיכולה להיות כאב שורף, או אפילו תחושת נימול קלה. אם ניקח מאמר מ-2002 נצפה בו שהלחץ באזור השוקיים עלה עקב שימוש במינון גבוה של קראטין (0.3 גר' לק"ג גוף ליום ביחס לביקורת שקיבלו 0.03 גר' לק"ג – נ.פ), שהוביל ליותר דיווחים של המשתתפים על כאבים בשרירי השוקים או בקרסוליים. יש לציין כי לאחר 28 יום של שימוש בקראטין, הייתה התרגלות של הגוף והלחץ בשוקיים חזר לרמות הנורמה. דבר שיכול לפתור את הבעיה שנצפתה הוא שימוש בקראטין במנות קטנות לאורך זמן במקום לעשות העמסה של התוסף כמו במחקר.

לקראטין ישנם גם אינטראקציות עם תוספים אחרים שילקחו איתו. לדוגמה במוצרי תרום אימון (Pre workout) לרוב שמים ביחד גם קראטין וגם קפאין. קפאין הוא אנטגוניסט לרצפטורים של אדנוזין שאחד מהם הוא הרצפטור A_2A הקשור לפעילותו של הקראטין. לכן, יתכן שקפאין נוגד את הפעילות של קראטין ושימוש שלהם ביחד במקום לתת אפקט סינרגטי נותן דווקא פגיעה בהשפעת הקראטין. בעת צריכת 5 מ"ג לק"ג גוף של קראטין ביחד עם קפאין נצפתה פגיעה באפקט של הקראטין על הגוף. מהכיוון השני קראטין אינו פוגע באפקטיביות של קפאין ולכן שימוש סלקטיבי של קפאין לפני אימונים מסוימים והפרדת הצריכה שלו מקראטין יכולה להיות אסטרטגיה טובה יותר לשימוש בתוסף. בשאר המקרים שנבדקו על שימוש של קראטין עם תוספים אחרים נצפו תוצאות מיטיבות או אי השפעה שלילית (עם בטא אלנין, HMB, בטאין ו-ALA). 

במקרה של קראטין ותפקודי כליה – ישנו מקרה אחד שבו נצפה כי שימוש בקראטין פגע בסינון הכלייתי (GFR), דבר שנפסק מייד עם הפסקת השימוש בתוסף. במקרה אחר נוצרה דלקת בכליה 4 שבועות לאחר שימוש בתוסף ולא ברור אם ישנו קשר בכלל בין ה-2. עוד מקרה הוא חולה סוכרתי, אשר צרך ביחד עם קראטין את התרופה מטפורמין (תרופה לטיפול בסוכרת – נ.פ) וחווה במקביל חמצת מטבולית. ניסו לקשור בין 2 הגורמים למרות שיתכן ומדובר במקריות. מקרה אחרון הוא של מרים משקולות שעבר שבץ מוחי ולקח במקביל קראטין, קפאין ואפדרה. לא ברור מה היה הגורם לשבץ, אך טענת רופאיו הייתה שכנראה השילוב בין כל התוספים הוא שיצר את התוצאה. יש לשים לב כי מדובר בתיאורי מקרים והמשמעות היא דיווח שנמצא בתחתית פירמידת ההוכחה המדעית, ולכן לא ניתן להסיק מכך לכלל. בנוסף לכך, ישנם 4 מחקרים באתלטים שחוו תמס שריר (רבדומיוליזיס) והחוקרים ניסו לקשור זאת בצורה נסיבתית לשימוש בקראטין – לא ברור אם היה באמת קשר בין השימוש לתמס השריר.

במקרה של קראטין והכליה יש מצבים שבהם תהיה תוצאה של קראטינין (תוצר פירוק של קראטין) מוגבר בדם או בשתן. מצב כזה יקרה בד"כ בעת שלבים של העמסת קראטין ולא בשלבים שבהם קראטין נלקח במינון נמוך יחסית (עד 5 גר' ליום). הדבר אינו מעיד על פגיעה בפינוי כלייתי, אלא על שימוש במנות גדולות יותר של קראטין, אך זה עלול להוביל לבלבול של התוצאות המתקבלות בבדיקת דם ולהעלות חשש במי שאינו מכיר את הרקע של צריכת התוספים על ידי הנבדק.

עוד בתחום הכליות הוא יתכנות של אינטראקציה בעת שימוש בקראטין ביחד עם תרופות לא סטרואידליות אנטי דלקתיות (Nsaid's), כדוגמת איבופרופן ואצטמינופן. שילוב זה יכול להוביל דווקא כן לפגיעה בתפקודי הכליה והכבד, ולכן כרגע לא מומלץ לשלב בין התוסף לתרופות אלו. עוד תרופות שכדאי לברר עם הרופא המטפל לגבי הסבירות שהן יפגעו בתפקודי הכליה הן תרופות משתנות בשילוב יחד עם קראטין. שימוש משותף בהן יכול להוביל גם כנראה להתייבשות. תרופות נוספות  ששימוש בקראטין ככל הנראה יגרום לאינטראקציה העלולה להשפיע על הכליות הם תרופות אנטי ויראליות כמו אנטקוויר, או מספר תרופות כימותרפיות. ישנם גם תרופות למניעת מחלת שתל למי שהושתלו לו איברים שיתכן ושימוש בהן ביחד עם קראטין עלול להוביל לפגיעה בכליות. אפילו נוגדי כאב כאספרין ואדוויל יתכן ויש להם אינטראקציה עם קראטין וכך גם לטגמט – תרופה לטיפול בכיבי קיבה. לכן, במידה ואתם לוקחים קראטין ואמורים להתחיל טיפול תרופתי (או להפך) כדאי לברר עם הרופא המטפל האם להמשיך או להתחיל בשימוש בקראטין.

3 נקודות אחרונות בנושא של קראטין:

1. כ-30% ממי שייקח קראטין התוסף בכלל לא ישפיע עליו. הסיבות העיקריות לכך הן שיתכן וכמות הקראטין בגופו גבוהה עקב תזונה עשירה בקראטין או עקב גנטיקה. כמו כן סיבה נוספת היא ספיגה לקויה של התוסף עקב שינויים בחומציות הקיבה. במקרה השני יתכן כי שינוי של סוג הקראטין בו משתמשים ייתן תוצאה שונה. כמובן שיתכן גם ששינוי לא ישנה את התוצאה של חוסר ההשפעה של הקראטין.
2. למרות הטענה שקראטין מסרטן, לא נמצא עדין קשר בין שימוש בתוסף קראטין לבין סרטן. קראטין לבדו לא יכול ליצור תוצרים מסרטנים. הוא צריך לבוא במגע עם חומצה אמינית נוספת (כדוגמת פניל אלנין) וחום על מנת לעשות זאת. לכן, כל עוד אינכם עושים את התוסף "על האש" ביחד עם מוצר חלבוני המכיל פניל אלנין (או אולי אפילו ביחד עם הממתיק אספרטיים), לא ייווצרו חומרים מסרטנים. מתי מקראטין כן ישנה יתכנות להיווצרות חומרים מסרטנים? כאשר הוא מגיע בבשר הנצלה על האש.
3. קראטין עדין נחשב לתוסף בעיקר לחדרי כושר ולא למתאמנים אירוביים רוצים לדעת למה לחצו כאן.

לעדכונים נוספים לחצו כאן