ארכיון הרשומות עם התג "שריר"

 

פעילות גופנית יכולה וגם מהווה כלי שימושי על מנת למנוע או להפחית השמנה. אחת הדרכים לכך היא על ידי הגדלת מסת השריר וכתוצאה ממנה ישנו שינוי מטבולי בגוף, בצרכיו ובעיקר בצריכת הפחמימות שלו (על ידי יותר רגישות להורמון האינסולין). המשמעות היא שפעילות גופנית יכולה לעזור במניעת התפתחות של אחד מסיבוכי ההשמנה – סוכרת או בהשהיית התקדמות המחלה. עוד סיבוך של השמנה הוא עליה במסת השומן בגוף ובעיקר באיברים הפנימיים ומסביבם (=שומן ויסצרלי) – דבר המוביל להתפתחות של כבד שומני, סתימות עורקים, מחלות לב ועוד. פעילות גופנית בכלל עוזרת לשריפת שומן בגוף וכך מורידה סיכון לבעיות היכולות להתפתח מעודף שומן.

פעילות גופנית היא מילה כוללת לסוגים שונים של אימונים היכולים לעזור בשינוי הרכב הגוף בכך שעוזרים בהורדת אחוז השומן בגוף והעלאת מסת השריר. בתוך פעילות גופנית ישנה חלוקה לאימונים אירוביים (המתבטאים בעיקר באימוני הסיבולת) ואימונים אנאירוביים (שלרוב מתבטאים באימוני ההתנגדות). ל-2 סוגי אימונים אלו יש ווריאציות שונות ושניהם עוזרים למטרת שינוי הרכב הגוף. השאלה הנשאלת היא האם ישנם אזורים שונים בגוף בהם כדאי להתמקד יותר באימונים?

במחקר חדש משנת 2014 מיפן הלכו ובדקו את נושא ההשמנה, ההשמנה הויסצרלית והרכב הגוף. לצורך המחקר נלקחו 67 יפנים בריאים בגילאים בין 20-85 (ממוצע גיל 37) עם ערכי BMI של 23.5 ק"ג למטר בריבוע (ערכי BMI למשקל תקין = 18.5-25). לנחקרים ביצעו סריקה של רקמת השומן הויסצרלית, רקמת השומן התת עורית, רקמת השריר ומסתה, משקל הגוף והיקפים. בנוסף ביצעו הערכה של הוצאה אנרגטית בפעילות גופנית וכן של צריכת המזון על ידי שאלונים (דבר המוריד מחוזק המחקר) למשך 7 ימים.

תוצאות המחקר הראו כי יש התאמה הפוכה בין כמות השומן הויסצרלי לבין מסת שרירי הגוף ובעיקר מסת הגפיים התחתונות. כלומר, ככול שמסת שרירי הרגליים הייתה גדולה יותר, כך היה פחות שומן ויסצרלי. כמו כן, נמצא שככול שהגיל של הנבדקים היה מבוגר יותר, כך היה יותר שומן ויסצרלי, אך למבוגרים, ששמרו על מסת השריר על ידי פעילות גופנית עדין היה פחות שומן ויסצרלי מאשר לאלו שלא. המסקנה העיקרית מהמחקר היא ששמירה על מסת השריר לאורך השנים יכולה להועיל במניעת השמנה ויסצרלית המעודדת מחלות. כמו כן, אימוני רגליים (כמו סקווטים, מכרעים, דד ליפט וכו') רצוי שיהיו חלק משמעותי בתבנית האימון של המתאמן. חיזוק שרירי הרגליים והגדלת נפח השריר בהם יכולה להוביל להטבה בריאותית משמעותית לאורך השנים.  

לעדכונים נוספים: https://www.facebook.com/finknirhqdefault

מודעות פרסומת

???????

במהלך ריצת מרתון יש עקה בעיקר על מערכות הלב-ריאה והשלד. בשנים האחרונות הייתה עליה משמעותית במספר המשתתפים המבצעים ריצות מרתון מסיבותיהם האישיות. סיום מרתון בד"כ יהיה בין 2-6 שעות בהן הגוף בתנועה ובמהלך זמן זה נוצרים פגיעות בסיבי השריר הפעילים בעיקר שרירי הרגליים. פגיעות אלו יכולות להימשך גם לאורך 7 ימים לאחר סיום המרתון. במחקרים שונים ישנו חיפוש אחר תוסף יעיל היכול למנוע נזק שרירי כזה. אחד מהכיוונים שנבדקו הוא שימוש בתוסף ה-BCAA.

לאוצין, איזולאוצין וולין הינם חומצות אמינו מסועפות שרשרת (BCAA). מדובר בחומצות אמינו חיוניות, אשר חשוב לקבלם מהמזון, מכיוון שהגוף שלנו לא יכול לבנות אותם בעצמו. מבין קבוצה זאת חומצת האמינו לאוצין היא היותר אפקטיבית וחשובה בעיקר בתחום פיתוח הגוף. חלק מתפקידיהם של ה-BCAA  בגוף הם: משמשים בסינתזת החלבונים בשריר, מספקים אנרגיה ומובילים להאטה בקטבוליזם של שריר. עקב כך לא פלא שתוסף זה נבדק על מנת לראות האם הוא יכול למנוע פגיעות בשרירים במהלך ביצוע של ריצת מרתון.

בינואר 2014 פורסם מאמר של מחקר חדש, שבדק את הנושא. במהלך המחקר נלקחו 50 איש לפני ביצוע מרתון מדריד. כל הנחקרים הם מרתוניסטים שביצעו בעבר מרתון בטווח דקות של 18+/-195. רצים אלו הכינו את עצמם לביצוע המרתון בצורה עצמאית, והם חולקו לקבוצת מחקר וביקורת שוות של 25 משתתפים לקבוצה. בקבוצת המחקר קיבלו תוסף של 5 גר' BCAA למשך 7 ימים לפני המרתון (במצטבר 35 גר' BCAA באותם 7 ימים). קבוצת הביקורת קיבלו צלולוז עם דקסטרוז במקום. 1-3 ימים לפני המירוץ המשתתפים עברו תשאול על מוכנותם למירוץ וכן על תזונתם ב-7 ימים לפני ביצוע המרתון. כמו כן, בוצעה בדיקת כוח שריר. ביום המירוץ הם אספו והביאו את השתן הראשון של היום, וכן נשקלו לפני וגם אחרי ביצוע המרתון עם בגדי הריצה. כמו כן, בוצע מעקב אחרי הריצה כל 5 ק"מ על ידי צ'יפ שניתן למשתתפים על ידי החוקרים. מייד אחרי סיום הריצה בוצע שוב מבדק כוח שריר, ובנוסף נעשה תשאול של שאלון בורג לגבי תחושת המאמץ, וכן שאלון על עייפות שרירית. לאחר 60 דקות מהסיום בוצע איסוף שתן נוסף ותשאול לגבי כמות הנוזלים שנצרכו לאורך המירוץ כלו. {71DFCD9E-D2A7-4142-9E8E-34D85BEDD991}

במחקר נצפו מספר דברים:

א.      הייתה ירידה עקבית בקצב הריצה מהק"מ ה-5 ועד לסוף המרתון. ירידה זאת נצפתה ב-2 הקבוצות והייתה זהה. המשמעות היא שתיסוף ב-BCAA לא שיפר את היכולת.

ב.      במבחן כוח השריר לא היה שוני בין הקבוצות.

ג.       גם בשאלונים על תחושת המאמץ וכן העייפות השרירית לא היה שוני בין הקבוצות.

ד.      הירידה במשקל עקב ביצוע המאמץ הייתה זהה בין הקבוצות.

ה.      לא היה שוני ברוב מדדי השתן בין הקבוצות, שנבדקו על מנת לבדוק פגיעה בשרירים.

ו.        הייתה נטייה לא מובהקת סטטיסטית (0.06) לריכוז יותר לויקוציטים בשתן של קבוצת התוסף.

לפי תוצאות המחקר תיסוף של 5 גר' BCAA 7 ימים לפני ביצוע מרתון לא שיפר את היכולת או השפיע על הפגיעות הנוצרות בשרירים עקב ביצוע מרתון. החוקרים סיכמו את הממצאים שלהם בכך שאסטרטגיה זאת כנראה לא מתאימה למרתוניסטים. יש לציין כי למחקר מספר חסרונות:

א.      4 משתתפים בקבוצת הביקורת לא סיימו את המרתון כולו (ולכן היא כללה בסוף 21 איש ולא 25) עקב פציעות במהלכו.

ב.      המחקר לא בוצע בתנאי מעבדה, אלא בתנאי המירוץ עצמו, ולכן יכולים להיות משתנים אחרים, היכולים לשנות את התוצאות.

ג.       לא ברור אם תיסוף באסטרטגיה אחרת (לדוגמה: תוך כדי המרתון, כמות אחרת של BCAA וכו') יכולה להשפיע לטובה ואת נושא זה רצוי גם לבדוק.

לעדכונים נוספים: https://www.facebook.com/finknir

BIG_26272013S1