ארכיון הרשומות עם התג "כולסטרול"

ןן21003-%d7%90%d7%92%d7%95%d7%96%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%95%d7%96

אגוזי לוז הם פרי אכיל של השיח Corylus. הם גדלים באשכולות על השיח ולאחר הבשלתם נושרים בדרך כלל כשהם מוגנים בתוך קליפה קשה. את הקליפה ניתן להוריד ולאז לאכול אותם טריים או קלויים. אגוזי לוז עשירים ברכיבי מזון ובעלי הרכב שומן טוב. מירב השומן בהם מבוסס על חומצות שומן חד בלתי רוויות (MUFA) הגורמים לעמידות של LDL מפני חמצון (אחד הגורמים שמאמינים שמובילים להיווצרות פלאק תרשתי ולגרימת מחלות לב – נ.פ). כמו כן, אגוזי לוז מכילים גם חומרים נוספים כמו טוקופרולים (ויטמין E), פיטוסטרולים (העוזרים להורדת רמות LDL), L ארגנין, סלניום, סיבים, זרחן, אשלגן וכן גם קוורצטין. הם מכילים גם חלבון צמחי ופחמימות. עם כל ריכוז הנוטריינטים הענף ניתן לחשוב שיתכן ושימוש באגוזים אלו יכול להשפיע על המשקל. לרוב המחשבה תהיה שאכילה מרובה שלהם תוביל לעליה במשקל, אך כפי שניתן לראות בכתבה קודמת שלי על בוטנים לאגוזים בכלל יש דווקא יש השפעה מיטבה על איזון משקל והם ככול הנראה גם תומכים בבריאות הלב.

על מנת לבדוק את הנושא של השפעת אגוזי לוז על משקל והרכב השומן בגוף בוצעה סקירת ספרות ולאחריה מטה אנליזה של המחקרים שנמצאו. סקירה זאת פורסמה באוקטובר 2016 בז'ורנל Nutrients. נמצאו 385 מאמרים שמתוכם נבחרו לסקירה 9 בלבד, מכיוון שעמדו בקריטריונים של הסקירה. הם כללו בתוכם 425 משתתפים ביחד שמתוכן 230 נשים והיתרה גברים בגילאים 18-55. ההתערבות במחקרים נעשתה למשך 56 יום בממוצע וכמות אגוזי הלוז שניתנה הייתה 38.7 גר' ליום בממוצע (שהם כ-248 קק"ל). למטה אנליזה עצמה נלקחו רק 3 מתוך ה-9 מחקרים מכיוון שעמדו בכל הקריטריונים שלה.

התוצאות של המטה אנליזה וכן של הסקירה של הספרות הראו מספר דברים:

  1. שימוש באגוזי לוז מיטב עם מצב הכולסטרול הכללי של הגוף וכן מוריד רמות של LDL בלי השפעה על רמות HDL. הסיבה העיקרית לכך היא כנראה עקב הרכב חומצות השומן החד בלתי רוויות (בעיקר חומצה אוליאית) שמהוות 80% מכלל השומן באגוזים אלו. כמו כן, יש ריכוז נמוך של חומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה 6. כל זה בדומה לשמן זית המכיל הרכב דומה וגם נצפה ביותר מחקרים כמטיב עם רמות הכולסטרול השונות. בנוסף, יתכן שגורמים נוספים השפיעו על רמות כולסטרול כמו המצאות של ויטמין E, מגנזיום, נחושת, סלניום, חומרים נוגדי חמצון ואפילו כמות הסיבים שבאגוזים (8.1%).
  2. למרות התוספת של 248 קק"ל בממוצע ביום מאגוזי לוז, לא נצפתה גם במחקרים הארוכים (75 יום) עליה במשקל. כל זה דומה למחקר הבוטנים שהצגתי בעבר שהראה עליה קטנה במשקל ביחס לציפוי כאשר נצרכה תוספת בוטנים גדולה יומית. המשמעות היא שככול הנראה צריכה של אגוזי לוז בכמות סבירה ליום לא תשפיע על משקל.

מספר נקודות לסיכום, ניתן לראות כי צריכה של אגוזי לוז יכולה לשפר מדדי שומן בדם. כמו כן, אם הם אינם משפיעים בכמויות של כ-40 גר' ליום על המשקל, הם יכולים להוות גורם חיובי לצריכה. יש לציין כי מסקנות אלו רלוונטיות לאגוזי לוז בלבד. לא ניתן להשליך מכך על בריאותם של ממרחי אגוזי לוז, שמוסיפים להם סוכר ושומן צמחי נוסף (ומכילים יחסית מעט מהאגוזים).

לעדכונים נוספים לחצו כאן

zkljanld7_c

החיפוש אחר דיאטה מנצחת ממשיך והפעם הדיאטה החדשה התופסת כותרות היא שילוב של 2 דיאטות פופולאריות – דיאטה טבעונית עם דיאטת אטקינס. כיצד הדבר משתלב? והאם זה בכלל אפשרי? התשובה היא חיובית, ולכך אתייחס בכתבה הקצרה הבאה. בנוסף על שימוש בדיאטה כבר נעשו מספר מחקרים הבודקים את טיבה והיא קיבלה את השם דיאטת אקו-אטקינס (Eko-Atkins), מכיוון שלדעת מפתחיה היא דיאטת אטקינס אקולוגית.

דיאטת אטקינס היא דיאטה התומכת בהגבלת הפחמימות במזון. מצד שני, כתוצאה מכך שחלק ניכר מהפחמימות מגיע מהצומח, ישנו שימוש במוצרים רבים מהחי העשירים בשומן רווי וכולסטרול. דבר זה מרתיע חלק מהאוכלוסייה מעשיית הדיאטה מחשש להשפעה שלילית על מי שיש להם כבר יתר כולסטרול או שומנים בדם. לעומת דיאטת אטקינס ישנה הדיאטה הטבעונית, אשר לפי מחקרים מורידה את רמות הכולסטרול בדם ובעיקר את רמות ה-LDL כולסטרול. דיאטה זאת כוללת צריכה של חלבונים מהצומח, שומן מהצומח ולרוב הרבה פחמימות מהצומח. לכן, המחשבה מאחורי דיאטת האקו-אטקינס הייתה לשלב את הטוב שבשתי הדיאטות.

כיצד הדיאטה נעשית? הדיאטה היא דיאטה צמחית לכל דבר, ללא מוצרים מהחי. במהלך היום צריכת האנרגיה היומית מתחלקת בין 25% מהקק"ל פחמימות, 45% מהקק"ל משומן ויתרת 30% מהקק"ל הם מחלבון צמחי. כמו כן, ישנו דגש על צריכה של מוצרים המכילים יותר סיבים תזונתיים ואגוזים. לדוגמא: בתחום הפחמימות תהיה צריכה של שיבולת שועל או גריסי פנינה ואף שימוש בירקות כמו במיה או חציל. ישנו שימוש מועט בירקות עשירים בפחמימות כמו סלק וגזר. כדי לקבל חלבון רובו מגיע מגלוטן (על ידי סייטן), ולכן הדיאטה אינה מתאימה למי שיש לו אבחנה של צליאק או רגישות לגלוטן. יתרת החלבון תגיע ממוצרי סויה, ירקות, פירות, אגוזים וקצת מהדגנים. המקור לשומן מגיע מאגוזים ושומן צמחי כמו אבוקדו, טחינה ועוד.

Olive oil flowing from carafe into the spoon isolated on a white.

ומה אומרים המחקרים בנושא: 2 מחקרים נעשו על ידי אותה קבוצת חוקרים כאשר השני מהווה המשך לראשון. במחקר הראשון שפורסם ב-2009 נלקחו 47 גברים ונשים בעודף משקל, שהגיעו למחקר עם יתר שומנים בדם או/ו יתר כולסטרול בדם. קבוצת המחקר קיבלה את דיאטת האקו-אטקינס. בקבוצת הביקורת קיבלו דיאטה עשירה בפחמימות, אך צמחונית (מכילה שימוש בביצים ומוצרי חלב). דיאטת הביקורת הכילה כ-58% פחמימות, 16% חלבון ו-25% שומן. המטרה של המחקר הייתה לבדוק האם יהיו שינויים במשקל וברמות שומני הדם תוך חודש. כמו כן, יש לציין כי האנשים קיבלו 60% מכמות האנרגיה הרצויה להם על מנת לקבל את תהליך ההרזייה (1500 קק"ל ליום). בנוסף, רק 44 נבדקים מתוך ה-47 סיימו את המחקר (22 לכל קבוצה). ב-2 הקבוצות הייתה ירידה זהה במשקל של 4 ק"ג. הירידה המשמעותית ביותר בכולסטרול הייתה בקבוצה של האקו-אטקינס.(מ-257 ל-205 לעומת מ-254 ל-222 בקבוצת הביקורת). כמו כן, רמות כולסטרול ה-LDL ירדו גם משמעותית יותר בדיאטת האקו-אטקינס (מ-172 ל-136 לעומת מ-168 ל-146 בקבוצת הביקורת). גם רמות השומנים בדם ירדו בצורה משמעותית בדיאטת המחקר. לכן, החוקרים הסיקו כי דיאטה זאת אם היא נעשית לתקופה קצרה יכולה לשפר את רמות השומנים בדם ביחס לדיאטה יותר "מערבית".

מחקר ההמשך שלהם שפורסם בפברואר 2014 לקח מקבוצת המסיימים 39 איש, והמשיך את הדיאטות הקודמות לחצי שנה. בטווח של חצי שנה נפתח פער בירידה במשקל בין 2 הקבוצות כאשר בדיאטת האקו-אטקינס הייתה ירידה משמעותית מחקרית של 6.9 ק"ג לעומת 5.8 ק"ג בקבוצת הביקורת. כמו כן, לאורך זמן נצפה כי רמות הכולסטרול ושומני הדם גם היו בצורה משמעותית יותר טובים בקבוצת הדיאטה דלת הפחמימות. למרות התוצאות הטובות של דיאטת האקו-אטקינס במחקרים אלו יש לקחת בחשבון כי ההיענות לביצוע הדיאטה לאורך זמן ירדה מאוד. במחקר השני סיימו רק 16 משתתפים- 10 בדיאטת האקו-אטקינס מתוך 20 ו-6 בביקורת מתוך 19. דבר זה מראה על היענות מאוד נמוכה ויתכן כי אם לא הייתה פרישה או אנשים שהוצאו מהמחקר התוצאות היו יכולות להיות אחרות. בנוסף, היענות נמוכה לדיאטה אומרת כי יתכן והיא לא פשוטה לביצוע וזה גם חסרון, מכיוון שאם מדובר באורח חיים שרוצים לקיים לאורך זמן – אי פשטות יכול להוביל לחזרה להרגלים הקודמים. לסיכום, יש לבצע עוד מחקרים בתחום דיאטה זאת ולאורך פרקי זמן ארוכים יותר על מנת לוודא את יתרונותיה או חסרונותיה.

לעדכונים נוספים: https://www.facebook.com/finknir

healthyfood1