ארכיון הרשומות עם התג "אבקת חלבון"

לכתבה שלי על הנושא, שהתפרסמה לאחרונה לחצו כאן

לעדכונים נוספים לחצו כאן

aerobics2

Depositphotos_6563012_m-1-e1410319758987

אחד הדברים שאני שומע בתדירות גבוהה לאחרונה בעיקר בקורסי מדריכים שאני מעביר הוא שהשימוש באבקות חלבון בחדרי כושר זה דבר שהוא חובה. עיקר הטענות הן, כי האבקה עוזרת יותר לעליה במסת שריר – מטרתם של רוב המתאמנים בחדר הכושר. האם זה נכון? האם כל מתאמן בחדר כושר צריך אחרי אימונים לשקשק את השייקר ולאחר מכן לשתות אבקת חלבון או שהוא יכול להסתפק בטונה? האם באמת אבקת חלבון עדיפה על אוכל או שאולי להפך? על שאלות אלו אנסה לענות בכתבה הנוכחית.

דבר ראשון בניגוד למזון המכיל חלבון בתוספת של גורמים נוספים כמו פחמימות, שומן, ויטמינים או מינרלים, אבקות חלבון לא מכילות אלמנטים אלו (לציין כי גיינרים כן יכילו שומן ופחמימות – נ.פ). דבר זה יכול להוות יתרון למי שעושה דיאטה היפוקלורית ורוצה להגביל את כמות האנרגיה היומית שלו וכן להפחית פחמימות ושומנים. מצד שני, ישנו חיסרון בעיקר למי שמסתמך אך ורק על אבקות והוא יכול להגיע למחסור תזונתי בוויטמינים ומינרלים. לכן, יש להתייחס לאבקת חלבון כשמה, כתוסף. מדובר במוצר שאמור להיות מוסף לאורך היום ולהשלים משהו במחסור במידה ולא הייתה צריכה מספקת שלו. אם אינכם מגיעים לכמות החלבון היומית הרצויה, זה הזמן להתייעץ עם איש המקצוע בתחום התזונה על מנת לבחון איתו ביחד האם להוסיף אבקת חלבון או איך לשלב יותר מזון חלבוני. יש ציין כי למרות שישנה סברה שאם צורכים תוספי חלבון תהיה ירידה בצריכת מזון אחר (פחמימות לדוגמה) בארוחות הבאות, עקב תחושת השובע המתקבלת מהחלבון, כשהנושא נבדק במחקר של MacKenzie-Shalders ושות' ב-2015 הארוחות שבאו אחרי התיסוף כללו אותה כמות קלורית גם במתן של 20,40,60 ו-80 גר' חלבון אחרי אימון התנגדות.

muscle-building-workout

דבר שני שיש לקחת בחשבון בנוגע לחלבונים ואבקות חלבון הוא, כי המחקר על חלבון לספורטאים בתחום מדעי התזונה תומך בצריכת יותר חלבון לאורך היום. יותר מזה מדברים על צריכתו בפעימות גדולות יחסית של 20-30 גר' בכל מנה על מנת ליצור סביבה אנבולית מיטבית בגוף. הגופים הגדולים המטווים כיוון בתחום (ISSN, ACSM, IOC ועוד) נותנים טווחי חלבון יומיים הנעים בין 1-2 גר' לק"ג גוף ליום לספורטאים המאומנים כשהערכים הגבוהים יותר קושרו בעבר למתאמני הכוח וההתנגדות ביחס למתאמנים האירוביים. מצד שני, ישנו גם מחקר מ-2016 שפורסם על ידיMoore  ושות' המראה שיתכן ויש יתרון לצריכה של 1.6-1.8 גר' לק"ג גוף גם למתאמן האירובי בימים של אימונים עצימים. אז, כן חלבון הוא אלמנט רצוי למתאמנים וכנראה לא רק למרימי המשקולות. במסמך העמדה של ה-ACSM בנושא ביצוע גופני מ-2016 הם מציינים כי מקורות אידאליים לחלבון הם מוצרים מהחי כמו בשר, דגים, מוצרי חלב וביצה. עמדה זאת גם נתמכת על ידי מחקר צאצאי פרנינגהם מ-2017 של Bradlee ושות' בו ראו שמוצרי חלבון אלו בצירוף גם של סויה, אגוזים, זרעים וקטניות הראו באנשים במעקב של 9 שנים מסת שריר גבוהה יותר ופחות דעיכה שלה. במחקר זה חשוב לציין שמוצרים מהחי עשו זאת עם או בלי קשר לאימוני התנגדות בעוד שמוצרי חלבון מהצומח תמכו במסת השריר רק לאלו שהתאמנו. עוד דבר רלוונטי ממסמך העמדה של ה-ACSM הוא שהם ממליצים על שימוש באבקות חלבון רק במידה וכמות החלבון אינה מספיקה להגיע לכמות החלבון הרצויה או שהחלבון לא זמין לצריכה.

דבר שלישי שיש לקחת בחשבון הוא שתוספי חלבון, אם זה באבקות או אם זה בחטיפי חלבון, כאשר הם נבדקים במחקרים השונים הראו שהם עושים את העבודה. כלומר, גם הם עוזרים להיפרטרופיה, בעיקר אם מדובר בשילוב עם אימוני התנגדות. ללא אימוני התנגדות ישנה מטה אנליזה של De Groot ו-Van Loon מ-2016 המראה כי תיסוף חלבון או חומצות אמינו ביחס לפלסבו לא נותן יתרון משמעותי בהיפרטרופיה. תוצאה זאת נצפתה גם במטה אנליזה מ-2014 של Finger ושות' כאשר הם בדקו כן שילוב של אימוני התנגדות. במאמר מ-2014 התוספת הפיקה עליה במסת הגוף הרזה, אך לא הייתה היפרטרופיה משמעותית. חשוב לציין כי מטה אנליזות אלו מתייחסות לאנשים בגיל המבוגר (בגילאי 61-79 שם כבר יש תהליכי סרקופניה ותנגודת אנבולית – נ.פ) וניתן להבין ממסקנותיהם, כי בגיל זה כדאי לשלב אימוני התנגדות כדי שהשפעת תוספת החלבון תהיה אפקטיבית. כאשר לוקחים אנשים צעירים ובוגרים (גילאי 18-50) ישנה סקירה מ-2015 של Pasiakos ושות' המתייחסת לשילוב של תוספת חלבון וההשפעה על מסת שריר. בסקירה זאת הממצאים מראים כי מתאמנים מתחילים לא יקבלו יתרון בתחום מסת הגוף הרזה מצריכת תוספת חלבון, אך עם העלייה בנפחי האימון כן נצפתה עליה במסת גוף רזה בעיקר במאומנים. חשוב להדגיש כי תוספת חלבון במחקרים שנסקרו בסקירה יכלה להיות על ידי מזון וגם על ידי אבקה.

developing-power-through-resistanceweight-training

היכן הבעייתיות של הסקירות והמטה אנליזות? בעיה ראשונה היא בהתייחסות לנושא תוספת חלבון, בחלק מהמחקרים מדובר על הוספת חלבון באחרים על הוספת חומצות אמינו. ישנה גם בעיה עם השאלה לעומת מה נבדקו האבקות? לרוב או פלסבו או צריכת פחמימות (לדוגמה מחקרים חדשים מ-2016 של Reidy ושות' או מחקר מ-2015 של Gonzales בשיתוף עם Hoffman ושות'). כאשר מסתכלים על מחקרים של מזון לבד או תוספי חלבון לבד – נראה תוצאה של היפרטרופיה. לכן, לא ניתן להסיק מכך את המסקנה, כי יש יתרון לצריכת האבקה על פני מזון אשר כן מכיל חלבון, כי רוב מחקרים בודקים זאת ביחס לתוספת פחמימה או פלסבו. הדבר הנדרש הוא השוואה בין צריכת חלבון מהמקורות השונים. על נושא זה דווקא קצת יותר קשה למצוא מחקרים. לדוגמה מחקר מ-2016 של Arciero ושות' הראה כי לאחר 16 שבועות על תזונה המכילה חלבון מי גבינה לעומת חלבון מהמזון לא היה שוני בהרכב הגוף. יש לשים לב כי במחקר זה המשתתפים היו בעודף משקל ולא מאומנים  והדיאטה שקיבלו הייתה שונה רק בסוג החלבון, אך לא בכמותו (שהייתה כ-1.4 גר' לק"ג גוף). הם כן עברו אימונים לאורך תקופת המחקר. עוד מחקר  חדש מ-2017 עשה השוואה בין בקר לחלבון מי גבינה ומצוטט הרבה, אך בו לקחו חלבון בקר שעבר הידרוליזה ולא צרכו בקר נטו. במחקר זה ביחס למי גבינה הייתה אותה מידה של היפרטרופיה עם חלבון הבקר.

כן ישנם עדויות לכך ששימוש במזון כמו מוצרי חלב מראה תוצאות טובות עקב המצאות של כמות לאוצין וכן כמות גדולה של EAA בעיקר בפרקציית מי הגבינה המובילים ליותר תהליכי סנתזת חלבון בשרירים (דוגמאות לכך הם מחקרים כמו: מחקר מ-2012 של Brud ושות' או מחקר מ-2011 של Pennings ושות' או מחקר מ-2007 של Hartman ושות' וגם מחקר מ-2009 של Tang ושות'). חשוב לציין כי קצב העיכול של מזונות שונים משתנה כאשר מתייחסים לחלבונים ממקור שונה, בטקסטורה שונה ואף בהרכב שונה של ארוחה. אם לוקחים חלבון מבודד כמו במחקר של West ושות' מ-2011 נראה הופעה של חומצות אמינו בדם מהר יותר כאשר מדובר בחלבון מי גבינה ביחס לקזאין. כאשר מאחדים ביניהם כמו בצריכה של חלב נראה קינטיקה שונה של הגעה של חומצות אמינו לדם והשפעתם לאורך תקופת זמן. הדבר נכון גם לארוחה המכילה חלבון בכלל בשילוב עם פחמימות או שומן המשנים את קצב ספיגת החלבון ולכן גם את קצב הגעת חומצות האמינו לדם. לכן, אבקה של חלבון אולי תיתן הופעה מהירה יותר של חומצות אמינו בדם אם מדובר במי גבינה, אך ככול הנראה בהסתכלות הכוללת זה לא ייתן היפרטרופיה משמעותית יותר אם ניתן כמות מספקת של חלבון מהמזון המכיל מספיק לאוצין ו-EAA בהשוואה לכך. זה שיהיה תהליכי סנתזה מהירים יותר לא אומר שהגדילה תהיה מהירה יותר בהסתכלות על טווח זמן ארוך מארוחה אחת.

לסיכום, נכון להיות מכיוון שאין מספיק מחקר המשווה בין חלבון מהמזון לחלבון מאבקה ואלו שכן בדקו זאת מראים תוצאות של חוסר שוני בהרכב הגוף בסופו של דבר, לא ניתן לומר שלאבקה יש יתרון על פני מזון. מה שכן ניתן לומר זה שהכמות של החלבון וכן האיכות של החלבון מבחינת כמות לאוצין ו-EAA משמעותיים יותר מהיכן מגיע החלבון – מזון או אבקה.

לעדכונים נוספים לחצו כאן

weight-lifting

 

 

o-WEIGHTLIFTING-MEMORY-facebook

לא פעם ולא פעמיים אני נתקל באנשים הטוענים כי מי שמסת השריר שלו גדולה יותר צריך לצרוך יותר חלבון בפעם אחת מסביב לאימון. למה הכוונה שלהם? אם לאדם יש מסת שריר נכבדת הוא יצטרך כאשר הוא צורך את החלבון שלו לקחת יותר חלבון מאדם עם מסת שריר קטנה יותר. לדוגמה 30 גר' חלבון במנה אחת במקום 20 גר' על מנת לקבל סנתזת חלבון מרבית בשרירים. הדבר נצפה הרבה אצל מפתחי גוף שצורכים מנות חלבון בפעם אחת של 30 גר', 40 גר', 70 גר' ויותר מסביב לאימונים שלהם. למרות שמבחינת הגיון זה נשמע נכון, האם זה באמת נכון?

במחקר רנדומלי, כפול סמיות ומוצלב מהמעבדה של טיפטון מסוף יולי 2016 בדקו את הסברה האם אנשים עם מסת שריר גדולה יותר צריכים יותר חלבון על מנת לקבל סנתזה מרבית של חלבון בשרירים. על מנת לבדוק זאת הם לקחו 30 אנשים צעירים מאומנים, שעשו לפחות 2 אימוני התנגדות בשבוע למשך 6 חודשים. אותם אנשים חולקו ל-2 קבוצות. הקבוצה הראשונה בעלת 15 איש כללה אנשים שמסת הגוף הרזה שלהם (גוף ללא רקמת השומן, אך כן כולל שרירים, עצמות, גידים, מפרקים, דם כו' – נ.פ) הייתה פחות מ-65 ק"ג (רזים). לעומתם בקבוצה השנייה שכללה גם כן 15 משתתפים היו אנשים עם מסת גוף רזה מעל 70 ק"ג (גדולים). במהלך הניסוי נבדקה סנתזת חלבונים בשרירים (MPS) אחרי אימון התנגדות כלל גופני בשני מקרים. במקרה ראשון הם קיבלו מיד אחרי האימון 20 גר' חלבון מי גבינה ובמקרה השני 40 גר'. על מנת לבדוק את הדברים נעשו 3 ביופסיות בשרירים – מיד אחרי האימון, לאחר 3 שעות ולאחר 5 שעות. כמו כן, נלקחו בדיקות דם לפני האימון ובטווחים מרובים עד לזמן שאחרי 5 שעות ממנו.

התוצאות הראו 2 דברים עיקריים. דבר ראשון נצפה כי צריכה של 40 גר' חלבון הובילה ליותר MPS בשרירים של הנבדקים מאשר 20 גר'. התוצאה הזאת נוגדת את הממצאים של מור עם חלבון ביצה (2009) ולאחר מכן של ויטרד עם חלבון מי גבינה (2014) שהראו שלא אמור להיות שוני בין צריכת 20 ל-40 גר' של חלבון במנה אחת. ההסברים של החוקרים לשוני היו מגוונים. הם הסבירו שהם השתמשו בשיטות מדידה שונות. כמו כן, היה שוני בסוג האימון כאשר במחקר הנוכחי עשו אימון לכלל הגוף ואילו ב-2 המחקרים האחרים האימון נעשה רק לרגליים. אימון כלל גופני מוביל לטענתם לצורך בניוד של חומצות אמינו לכלל השרירים שפעלו באימון, ולכן זה דורש יותר חלבון. יתכן שמכיוון שהאימון היה כלל גופני ש-20 גר' חלבון לא היה מספיק לכלל השרירים בגוף. הם מציינים גם כי במחקרים האחרים היו 6 ו-12 משתתפים בהתאמה, ויתכן שגודל המדגם הגדול יותר במחקר זה משמעותי יותר כדי לקבל תוצאות המשקפות יותר את המצב של MPS. חשוב להבין כי במחקר הנוכחי היה כ-20% יותר MPS במנה של 40 גר' לעומת 20 גר' וזה פי 2 משני המחקרים הקודמים שהראו רק 10% הבדל שלא היה משמעותי סטטיסטית.

דבר שני שנצפה הוא כי הסינתזה לאחר צריכה של 20 גר' בנבדקים הרזים והגדולים הייתה זהה וכנ"ל לגבי צריכה של 40 גר' חלבון. המשמעות היא שאנשים הגדולים יותר מבחינת מסת השריר שלהם יכולים להפיק אותם תהליכי בנייה גם במנות קטנות ולא חייבים מנה גדולה מאוד – גודל מסת השריר כנראה לא קובע. מה שכן ישפיע על גודל מנה הוא כנראה טיב האימון וכמה קבוצות שרירים פעלו בו. הקונצנזוס היום מדבר על צריכה של 20-25 גר' של חלבון לאחר אימון התנגדות על מנת לקבל MPS מרבי. לפי ממצאי מחקר זה לא ברור בכלל האם זה נכון כאשר מדובר באימון התנגדות להרבה מאוד קבוצות שרירים

משמעיות פרקטיות מהמחקר – במידה ועושים אימון כלל גופי יתכן ויהיה צורך ביותר מ-20-25 גר' חלבון על מנת להפעיל סינתזה מלאה בשרירים. הדבר צריך להמשיך ולהיבדק כמובן לפני שאפשר יהיה להכניס זאת לקונצנזוס. כמו כן, אדם שפיזית גדול יותר ככול הנראה יכול להסתפק במנת חלבון הזהה בגודלה למנה אותה צורך אדם עם מסת שריר קטנה יותר. ככול הנראה שהגודל של האדם לא קובע, אך כמות השרירים הפועלים באימון כן.

לעדכונים נוספים לחצו כאן

developing-power-through-resistanceweight-training

grain-563128_1280בשנים האחרונות ישנה עליה בשימוש במוצרים צמחיים גם בתחום של צריכת חלבון אצל מתאמנים. חלבון הוא אחד מאבות המזון העיקריים המרכיבים את השריר, ולכן צריכה שלו לאורך היום עוזרת לשמור על מסת השריר, וגם להגדילה אם זאת מטרתו של המתאמן. מסת שריר מווסתת גם על ידי תהליכי בנייה (MPS) ופירוק (MPB) של החלבונים בתוכה. כאשר תהליכי הבנייה של החלבון בשריר גדולים יותר נקבל בנייה מוגברת של שריר וצבירת מסה עם הזמן. הדברים הגורמים בדרך כלל ליותר תהליכי בנייה הם צריכת חלבון או חומצות אמינו חיוניות ובנוסף ביצוע של אימוני התנגדות. יש לציין שתהליכי בנייה לאחר צריכת חלבון הם קצרי טווח (4-5 שעות) והם משמשים לבנייה בצורה יעילה יותר כאשר החלבון נצרך מספר פעמים ביום בשילוב עם אימוני התנגדות. מצד שני, לא כל החלבונים זהים בהרכב שלהם, או בספיגתם או אפילו בשימוש שהגוף עושה איתם לאחר הספיגה. הכתבה תעסוק בשוני בין חלבון צמחי לחלבון מהחי ובצורות שניתן להתגבר על שוני זה.

קודם כדאי לברר את נושא איכות החלבון. איכות חלבון נובעת מיצירה של תהליכים אנבוליים לאחר צריכתו. המשמעות היא שאם אחרי אכילה של מנת חלבון תהיה יותר סנתזה של חלבון בשריר (MPS), החלבון נחשב ליותר איכותי. בתחום החלבון הצמחי החלבון הנחקר ביותר הוא חלבון הסויה. כאשר משווים אותו לחלבון מהחי נצפה במחקרים שבאותה כמות חלבון ישנה עליה פחות גבוהה ב-MPS כאשר ניתן חלבון סויה (ביחס לבקר או חלבון מי גבינה). למה זה קורה? כנראה עקב שוני בעיכול, ספיגה והשימוש שהגוף עושה בחלבון.

בנושא של עיכול וספיגה חלבון צמחי פחות טוב מחלבון מהחי. בעוד ש-90% ומעלה מהחלבון המגיע מהחי מתעכל ונספג, ספיגת חלבון מהצומח נעה בין 45-80%. בחלק מהמקרים זה נובע, מכיוון שיש ביחד איתו חומרים המעכבים או מונעים את ספיגתו. מצד שני, אם עושים בידוד של חלבון מהצומח מאותם חומרים, גם העיכול וגם הספיגה של החלבון מהצומח עולה ל-90% – דבר זה נצפה בבדיקות על חלבון אפונה וחלבון חיטה לדוגמה. עם כך אפשר לפתור את הבעיה על ידי בידודו של החלבון? כנראה שלא, מכיוון שכאשר בודקים חלבון חיטה או סויה מבודדים לאחר ספיגתם הגוף משתמש בחלק מהחלבון שלהם לשריפה לאנרגיה במקום לתהליכי בנייה. הסיבה העיקרית לכך היא ככול הנראה הזמינות הביולוגית של החלבון. art22

זמינות ביולוגית מוגדרת ככמה החלבון הנצרך דומה בהתפלגות אחוזי חומצות האמינו שלו (בעיקר בחומצות האמינו החיוניות – נ.פ) לחלבון בגוף האדם. לדוגמה חלבון ביצה בעל זמינות ביולוגית הדומה לחלבון בגוף האדם ולכן אליו עושים בדרך כלל את ההשוואה. לחלבונים צמחיים ישנה זמינות ביולוגית נמוכה יותר מחלבונים מהחי, מכיוון שיש מספר חומצות אמינו חיוניות אשר כמותן בהם נמוכה יותר. זה לא אומר שהחומצה אמינית חסרה (הבהרה למונח חלבון מלא / חסר – נ.פ), אלא שיש ממנה פחות כמותית. כאשר תמהיל חומצות האמינו לא מכיל את כמות חומצות האמינו הללו בכמות מסוימת ישנה תיאוריה הגורסת כי  התוצאה תהיה הגעה מרובה יותר של חומצות אמינו מהמעי לכבד לאחר צריכתן. כמות גדולה של חומצות אמינו בכבד מפעילה יותר יצירת אוריאה והתוצאה היא שיש פחות זמינות של אותן חומצות אמינו לשרירים. הדבר נצפה כאשר נצרך חלבון חיטה לעומת חלבון ביצה או קזאין (החלבון העיקרי בחלב – נ.פ) וכמו כן, גם בעת צריכת חלבון סויה לעומת חלבון מי גבינה. במקרה השני של צריכת חלבון הסויה נצפה גם שהייתה יותר שריפת חומצות אמינו לאנרגיה במקום שימושן על ידי השריר לתהליכי בניה.

ליזין, מתיונין וכן לאוצין הן חומצות אמינו חיוניות, אשר כמותן בחלבון מהצומח נמוכה יותר ויתכן ויוצרות את התופעה של המרת יותר חלבון צמחי לאוריאה. כמות הליזין המומלצת לצריכה יומית היא 30 מ"ג לק"ג גוף ביום שהן 4.5% מכלל החלבון היומי. לגבי מתיונין הכמות המומלצת היא 10 מ"ג לק"ג גוף ביום הנותנים 1.6% מצריכת החלבון היומית. חשוב להדגיש כי מדובר כאן בהתייחסות לצריכת חלבון יומית של 0.66 גר' לק"ג גוף שהן פחות מההמלצות היום לגבי אכילת חלבון באוכלוסיה הכללית (0.8 גר' לק"ג גוף – נ.פ). לצורך השוואה בתירס או בחיטה יש רק 2.8% ליזין, באורז 3.8%, בהאמפ 4.1% ובשיבולת שועל 4.2%. כמובן שישנם גם מוצרים מהצומח עם כמות ליזין מעבר לרצוי כמו בחלבון מקטניות ואפילו קינואה. במקרה זה כמות הליזין עדין יחסית נמוכה מאשר במוצרים מהחי, אך היא מעל הערך הרצוי. במתיונין רוב הקטניות עניות ונמצאות מתחת לכמות הרצויה לצריכה יומית וזאת ביחס גם לחלבונים צמחיים אחרים. wheat_types

לאוצין היא חומצה אמינית שעליה יש הרבה מחקרים בתחום של פיתוח גוף, וזאת מהכיוון שהיא מעודדת בפני עצמה עליה ב-MPS. היא אחת מחומצות האמינו החיוניות ושייכת לקבוצת ה-BCAA. מוצרים מהצומח עניים בה. להשוואה מוצרי חלבון מהחי כוללים 8.1-13.6% לאוצין כשהערך הגבוה ביותר נמצא בחלבון מי גבינה. לעומתם בחלבון מהצומח יש כמות ליאוצין שנעה בין 5.2-8.5% עם יוצא מהכלל אחד – חלבון תירס המכיל 12.2% (יותר מכל המוצרים מהחי מלבד חלבון מי גבינה). המשמעות היא שחלבונים מהצומח ברוב המקרים מובילים לפחות תהליכי בנייה בשריר ביחס לחלבון מהחי. על מנת לקבל מספיק לאוצין בארוחה אחת כדי ליצור סינתזה מרבית של חלבון בשרירים יש צורך ב-3 גר' של לאוצין. כדי לקבל זאת על ידי חלבון מי גבינה יהיה צורך ב-23 גר'. ברוב המוצרים מהצומח יהיה צורך לאכול 35-60 גר' של חלבון על מנת לקבל תוצאה זהה, מלבד תירס הדורש רק 25 גר' חלבון. כדאי לשים לב שמדובר כאן בחלבון נטו בלי להתייחס לאבות המזון האחרים הנצרכים ביחד עם המוצר. רק כדי להבין למה הכוונה – אם רוצים להגיע לחלבון אורז בצורה המספקת מספיק לאוצין יהיה צורך לאכול 500 גר' אורז שלם. בתירס הכמות תהיה 264 גר' ובחיטה 299 גר'. מצד שני, אלא אם מדובר בחלבון מבודד של מי גבינה או קזאין הדורשים כמויות קטנות מהם, לרוב יהיה צורך במנת דג של 211 גר', 5 ביצים או 164 גר' של בקר על מנת לקבל סינתזה מרבית של חלבון בשרירים מכמות הלאוצין שבמוצרים אלו.

אז מה ניתן לעשות על מנת לשפר את המצב אם אתם לא צורכים מוצרים מהחי וכן רוצים לבנות גוף? אפשרות ראשונה היא לאכול כמויות גדולות יותר של חלבון צמחי, כך אמנם אחוזי חומצות האמינו יהיו נמוכות, אך הכמות הטוטאלית שלהם תהיה גבוהה. חסרון במקרה זה הוא שאם החלבון לא מבודד יהיה צורך בהרבה מאוד מזון כפי שראינו בפסקה קודמת בתחום הלאוצין והדבר יהיה פחות פרקטי, מכיוון שתהיה צריכה מרובה מאוד של אנרגיה כללית (קלוריות). חיסרון נוסף הוא שעדין חלק מחומצות האמינו ישרפו לאנרגיה במקום לשמש לתהליכי בניה. דרך שנייה שניתן לעשות היא לשלב מספר סוגים של חלבונים צמחיים על מנת להעשיר מספיק את מספר חומצות אמינו החיוניות. לדוגמה שילוב של חלבון סויה ביחד עם חלבון תירס וחלבון האמפ יכול להיות יעיל כי תירס יכיל יותר לאוצין, האמפ יכיל יותר מתיונין ואילו הסויה יותר ליזין. מכאן ניתן להבין כי אם החלטתם לרכוש אבקת חלבון צמחית – עדיף תערובת של מספר חלבונים צמחיים מאשר חלבון מבודד אחד. כמו כן, אפשר לעשות שילובים של חלבונים מהצומח בארוחות השונות לאורך היום – קטניות עם דגנים לדוגמה המשלבים את רוב חומצות האמינו החיוניות מלבד לאוצין בכמות גדולה. בתעשייה ניתן לחשוב על דרכים להעשרת ליזין או מתיונין ואפילו לאוצין במוצרים השונים אותן היא מייצרת על מנת לקבל חלבונים צמחיים עם ערך ביולוגי גבוה יותר.

לעדכונים נוספים לחצו כאן

3582232099163640360no

ראיון שבוצע עמי באפריל 2015 אך בסופו של דבר לא התפרסם:

  1. מהי דרישת החלבון באוכלוסייה וכמה חלבון דורש מתאמן?

דרישת החלבון באוכלוסייה הממוצעת לפי ה-DRI היא 0.8 גר' לכל ק"ג גוף. לדוגמה לאדם השוקל 70 ק"ג מדובר על 56 גר' חלבון ליום. חשוב לקחת בחשבון שבעולם המערבי בכל מקרה צורכים הרבה יותר מדרישה זאת והצריכה  נעה בין 1-1.2 גר' לק"ג גוף

לגבי נושא של צריכת חלבון במתאמנים ישנם 2 גופים גדולים המוציאים ניירות עמדה/סקירות בנושא: ACSM ו-ISSN . בנייר העמדה של הראשונים (ACSM) הם מתייחסים ל-1.2-1.7 גר' לק"ג גוף של חלבון למתאמנים, והם מחלקים זאת ל-1.2-1.4 גר' לק"ג גוף למתאמן אירובי וכן 1.2-1.7 גר' לק"ג גוף למתאמן כוח. ה-ISSN בנייר העמדה שלהם מתייחסים ל-1.4 – 2 גר' לכל ק"ג גוף של מתאמן בלי חלוקה פנימית.

  1. האם מתאמן מתחיל דורש תוספי חלבון?

לפי סקירה מ-2015 בשבועות הראשונים לתחילת האימון אין השפעה של צריכת יותר חלבון בתוספים על גדילת מסת שריר או כוח השריר וזאת כתלות באיכות האימונים ועצימותם שבדרך כלל אינה גבוהה. הכוונה למתחיל היא עד 8 שבועות מתחילת האימונים. החל מ-6 שבועות של אימון יש כבר יותר תוצאות כאשר צורכים תוספי חלבון על גדילת שריר או על כוח השריר בעיקר כי היכולת הפיזית משתפרת. זה לא אומר שאין צורך בחלבון בתחילת האימונים, אלא שכנראה שאין צורך בתוספי חלבון כאשר מתחילים להתאמן.

  1. האם אחרי אימון צריך לשלב צריכה של חלבון ביחד עם פחמימות או שאפשר לאכול רק חלבון?

בעבר חשבו שכדי לשפר את כניסת החלבון לתאי השריר אחרי אימון דרוש לצרוך את החלבון ביחד עם פחמימות. הפחמימות אמורות להעלות את הורמון האינסולין וכך לגרום לכניסת גם יותר חלבון לתאי השריר. כיום יודע, שהחומצה האמינית לאוצין שהיא חלק מחומצות האמינו מסועפות השרשרת (BCAA) בצריכה מספקת שלה בעצמה יכולה להוביל לעליה באינסולין, ולכן אפשר לאכול חלבון לחוד. הסיבה להוספת פחמימות היא כדי למלא מאגרי גליקוגן מחדש (חומר התשמורת של סוכר בשרירים).

  1. כמה חלבון אפשר לצרוך בארוחה אחת?

הרבה פעמים נטען כי 20-30 גר' חלבון לארוחה מספיקים ויותר מזה הגוף לא סופג. זה אינו נכון! הגוף יכול לספוג יותר מ-30 גר' חלבון לארוחה, ולראייה ארוחת צהרים ממוצעת בישראל המכילה יותר מ-30 גר' של חלבון בד"כ (20-30 גר' בבשר, 6-10 גר' בפחמימות ואם יש ירקות אז גם בהן). הגוף יודע לעכל ולהכניס את החלבון לגוף. מה שקורה הוא שחלק מחומצות האמינו יישארו במעי לשימושו או לשימוש הגוף בשלב יותר מאוחר (מאגר ספלנכי). כמו כן, יתכן שהמצב האנבולי (בניה) בגוף יהיה לאורך יותר זמן במידה ואוכלים יותר חלבון בארוחה אחת. הסיבה לכך שמדברים על 20-30 גר' חלבון היא פירוש לא נכון של מאמרים של מור (על חלבון ביצה) וטיפטון (על חלבון מי גבינה) המראים שמעבר לצריכה של 20 גר' של חלבון בעל זמינות ביולוגית גבוהה זה לא מוביל ליותר סנתזת חלבון בשריר. כלומר אכילה של 40 גר' חלבון לא תוביל ליותר סנתזה של חלבון בשריר מ-20 גר', אך אין זה אומר שהגוף לא סופג יותר מ-20 גר' חלבון, אלא שתהליכי הבנייה בשריר מגיעים לרוויה בסביבות 20 גר' חלבון שנצרכים על ידי אנשים צעירים.

  1. האם למתאמן כדאי לחלק את החלבון לאורך היום או לאכול את רובו בארוחה אחת?

במקרה הזה לפי המחקרים של אריטה, בורק והוואלי נראה שהדבר המועדף הוא חלוקה לבלוקים של חלבון המכילים כ-20-25 גר' חלבון בעל זמינות ביולוגית גבוהה 4-6 פעמים ביום לפי צרכי החלבון של המתאמן הספציפי. זה מיטיב עם סנתזת החלבון בשרירים יותר מאשר 8 ארוחות קטנות עם פחות חלבון (10 גר' חלבון במחקרים) או 2 ארוחות גדולות של (40 גר' חלבון במחקרים). אם מדובר על חלבון בעל זמינות ביולוגית נמוכה (חלבון מהצומח לדוגמה) יהיה צורך ביותר חלבון על מנת להגיע לסינתזת שריר מרבית או צורך בתיסוף של החומצה האמינית לאוצין לאותו החלבון.

Powerful businessman

  1. האם כדאי למתאמן לצרוך חלבון לפני שינה?

מתאמן שהמטרה שלו היא לשמר את מסת השריר או להגדילה כדאי לו לשקול לאכול חלבון איטי ספיגה (או לכל הפחות בינוני ספיגה) לפני השינה. במחקרים שבדקו את הנושא מהשנים האחרונות נצפה שכאשר נתנו את חלבון הקזאין (איטי ספיגה) לפני השינה נוצר מאזן חנקן חיובי (יותר בנייה ופחות פירוק חלבון בשריר) במהלך הלילה ביחס למי שלא קיבל חלבון ולהם היה מאזן חנקן שלילי עם הזמן. הטפטוף של החלבון לפני השינה לאורך הלילה מהמעי הוא כנראה מה שיצר את המצב האנבולי ובצורה זאת זה כנראה תומך בהתאוששות לאחר אימון. כמות החלבון שיכולה להועיל במקרה זה היא 20-40 גר' חלבון לפני שינה.

  1. האם מתאמן צמחוני או טבעוני יכול להגיע לדרישות החלבון הרצויות?

כן, אצל טבעונים אין את המצב של בלוקים של חלבון באכילה כפי שיש אצל אוכלי הבשר. לכן, ההסתכלות היא על כלל החלבון הנאכל לאורך כל היום ולא האם אכלתי מנה גדולה של חלבון בארוחה כלשהי. איסוף החלבון לאורך כל היום מוביל לכך שמגיעים לכמות חלבון מספקת בסופו. חלבון מהצומח מתקבל מ: קטניות, דגנים, ירקות, מעט בפירות, אגוזים, גרעינים, זרעים, ומוצרים מעובדים (מוצרי סויה למיניהם וכן חלבוני צומח אחרים כמו סייטן). לצמחונים יותר פשוט להגיע לדרישות החלבון, מכיוון שהם צורכים מוצרי חלב, ביצה ולפעמים גם דגים.

  1. האם אנשים בגיל המבוגר צריכים יותר חלבון כאשר הם מתאמנים ובכלל?

קודם כל בגיל המאוחר רואים תופעה של דלדול שריר. זה מצב בעייתי המוביל לחוסר שיווי משקל, נפילות ועוד. מסתבר שבנייה ופירוק חלבון בשריר אצל האדם המבוגר תקינים ודלדול השריר נובע כנראה ממשהו אחר. מה שמצאו במחקרים היא תופעה שהם קראו לה תנגודת אנבולית – השריר אצל הזקן פחות רגיש לרמות נמוכות של חומצות אמינו המגיעות אליו, ולכן דורש יותר חומצות אמינו על מנת לגרות את השריר ליותר סנתזת חלבון. המשמעות היא שכדי לשמר את מסת השריר או לנסות להגדילה – האדם הזקן דורש לאכול יותר חלבון כדי לקבל יותר חומצות אמינו ביחס לאדם הצעיר. להשוואה – הצעיר יצטרך 10 גר' חלבון לעומת כ-20 גר' חלבון אצל המבוגר על מנת לקבל אותו אפקט של בניית חלבון בשריר ולכן אם סנתזה מרבית מתקבלת מ-20 גר' חלבון אצל אדם צעיר, אצל זקן יהיה צורך ב-40 גר' לאותו האפקט. לאחר ביצוע של אימון התנגדות כיום מדובר על צריכה של 30-40 גר' חלבון לאנשים בגיל המבוגר. כמו כן, ישנם מחקרים המראים כי בגיל המאוחר עקב התופעה יתכן ויש צורך במתן יותר חלבון בצורה כללית לאורך היום מהמומלץ לאוכלוסייה.

לעדכונים נוספים לחצו כאן

110816-N-HM829-006 ARABIAN SEA (Aug. 16, 2011) Aviation Survival Equipmentman Airman Rashard C. Lovelace lifts weights in the hangar bay aboard the aircraft carrier USS George H.W. Bush (CVN 77). George H.W. Bush is deployed to the U.S. 5th Fleet area of responsibility on its first operational deployment conducting maritime security operations and support missions as part of Operations Enduring Freedom and New Dawn. (U.S. Navy photo by Mass Communication Specialist Seaman K. Cecelia Engrums/Released)

68976_8428

הפור נפל והחלטת להתחיל להתאמן בחדר כושר כדי לבנות גוף מעוצב לתלפיות. עשית מנוי חדש לחדר הכושר באזור מגוריך וקיבלת את האפשרות לבנות תוכנית אימונים עם המדריך העובד שם. החלטת שעדיף לבנות תוכנית כזאת לפני שאתה מתחיל לפקוד את המכונות והמכשירים שיש בהיצע במקום. ביום המיועד הגעת למדריך. הסתובבתם ביחד 30 דקות במקום והוא הראה לך את המכשירים ובנוסף הסביר לך על כל מתקן כמה חזרות וסטים לעשות. כמו כן, הוא הדגים לך איך עושים את התרגילים. לפני הסיום קיבלת את תוכנית אימוני ההתנגדות החדשה שלך האמורה לתמוך במטרה הסופית שלך והיא גדילה. בסוף הפגישה המדריך שאל אותך האם אתה צורך חלבונים בצורה מספקת. מכיוון שאתה לא עושה חישובים של כמויות חלבון יומיות, המדריך הציע לך לרכוש תוסף חלבון על מנת שתגיע למספיק חלבון לאורך היום. אך, האם אתה באמת צריך את זה?

קודם כדאי להבין מהם תוספי החלבון. תוספי חלבון הם אבקות הנמכרות כיום על מנת לספק חלבון למי שצורך אותם. החלבונים שנמכרים כיום בשוק הינם: מי גבינה, קזאין, ביצה, סויה, חיטה ועוד. ישנם כמובן גם שילובים בין הסוגים השונים בתערובת חלבונים. כמו כן, ישנם גם חטיפי חלבון המכילים גם דברים נוספים (כמו פחמימות / סיבים…) וטיב החלבון ואיכותו בהם יכול להשתנות ולהיות ממקור של חלבון מי גבינה אן גם מאפשרויות נוספות כמו ממקור צמחי של סויה. יש לציין שישנם גם הגיינרים שהם מוצר המכיל שילוב של חלבון, אך גם פחמימות ושומן וכשמו המטרה של המוצר היא צבירה – לרוב משקל. כדאי לא להסתמך על מוצרים אלו כתחליף לארוחה, ולקחת בחשבון כי לרוב הם מהווים תגבור לארוחות השונות לאורך היום למי שבאמת צריך אותם. אבקות חלבון ומוצריהם משמשים בעשורים האחרונים את המתאמנים בחדר הכושר על מנת לספק מספיק חלבון יומי ומשווקות כמוצר התומך בבניית מסת שריר או לפחות שימורה. ומה איתך, המתחיל להתאמן אימוני התנגדות בחדר הכושר בשבוע הקרוב בפעם הראשונה? האם באמת כדאי לך לרכוש אבקת חלבון כבר עכשיו? האם האבקה באמת תעזור לך לשמר את מסת השריר או להגדיל אותה?

כדי להבין זאת נעשתה סקירת ספרות שפורסמה השנה בז'ורנל לרפואת ספורט (אונליין זה קיים כבר מ-2014 – נ.פ). לסקירה נלקחו מחקרים שעמדו במספר תנאים כולל שהנחקרים בהם היו בגילאי 18-50, שנמדדו בהם הרכב גוף, RM1 ומדדי כוח אירובי ואנאירובי. בתנאים עמדו 38 מחקרים שנקראו ונבדקו במאמר. המאמר סקר גם מחקרים שבהם המתאמנים היו מתחילים וגם מאמרים בהם הנבדקים כבר היו מנוסים. בתחום הנבדקים הלא מאומנים נצפו מספר דברים שהכי חשוב שבהם הוא שבטווח של 8-12 שבועות מתחילת ביצוע אימונים, צריכה של תוספי חלבון לא הראתה תוצאות של עליה במסת הגוף הרזה (כולל מסת השריר) או שיפור בכוח. הדרך בה כן נראו שינויים קטנים לטובה במתחילים הייתה כאשר הם העלו את תדירות האימונים (מ-3 בשבוע ליותר) וכן זמן האימון ועצימותו היו ארוכים ומשמעותיים יותר – דבר שבדרך כלל קורה לאחר תקופה מסוימת של בניית בסיס אימוני. במקרה הזה בדרך כלל מתחיל העובד בעצימות גבוהה מידי כבר בהתחלה ובתדירות גבוהה יהיה יותר חשוף לפגיעות ספורט, בעיקר מכיוון שהוא בדרך כלל עדין לא רכש טכניקה טובה להתאמן. עוד נקודה שעולה בסקירה היא שבמידה והגירוי האימוני מספק כדי לתת טריגר לשיפור במסת הגוף הרזה, לא היה שוני בין הסוגים השונים של תוספי החלבון שניתנו על מנת לתמוך בשיפור הקל בעליה במסה (סויה, מי גבינה, חלב ועוד).

מחקר שלא נסקר במאמר הקודם ויצא במרץ 2015 בז'ורנל פיזיולוגיה, תזונה ומטבוליזם יישומית לקחו 18 נבדקים לא מאומנים צעירים (גיל 22 בממוצע) וחילקו אותם ל-2 קבוצות. קבוצה אחת התחילה להתאמן באימוני התנגדות וקיבלה 17 גר' חלבון מי גבינה, 3 גר' חלבון קולוסטרום (חלב אם ראשוני – נ.פ) ו-2 גר' של החומצה האמינית לאוצין מייד אחרי ביצוע האימונים. הקבוצה השנייה עשתה את אותם האימונים כמו הקבוצה הראשונה, אך קיבלו פלסבו במקום חלבון. לפני תחילת הניסוי ואחרי 4 שבועות של אימונים עשו בדיקות של כוח מרבי (RM1) וכן חתכים של מספר שרירים בגוף. התוצאות הראו שיפור בכל המדדים של הכוח וכן שיפור בחתכים השונים שנעשו, אך השיפור היה זהה בין 2 הקבוצות. המשמעות שהוסקה היא שגם אם ניתנה תוספת חלבון לאחר אימון קיבלו את אותם התוצאות לאחר 4 שבועות גם בקבוצה שלא צרכה חלבון מייד אחריו. יש שיאמרו כי כמות החלבון שניתנה הייתה נמוכה ביחס למה שמקובל במנת הגשה (25-30 גר'), אך לפי המאמרים של Moore ו-Tipton מספיקים 20 גר' חלבון איכותי (ביצה ומי גבינה בהתאמה לחוקר) כדי להוביל לסינתזת חלבון מרבית בשריר.

מה שניתן לסכם מהדברים הוא שלרוב המתאמנים המתחילים לעשות אימוני התנגדות בחדר הכושר, אין סיבה להתחיל לקחת תוספי חלבון בתקופה הראשונית של האימונים כדי להגדיל מסת שריר. לרובם, התזונה הרגילה אותה הם צורכים תספק מספיק חלבון לתהליכי הבנייה שגוף צריך. תקופה ראשונית של אימונים מוגדרת עד בין 8 ל-12 שבועות והיא תלויה בהרבה גורמים ובעיקרם הנתונים ההתחלתיים של המתאמן. יש לציין כי אם המתאמן, עושה תוכנית אימונים מורכבת, בתדירות שבועית גדולה וכן בזמן אימון ארוך, רצוי שיברר מול איש מקצוע בתחום התזונה כיצד להתאים את צריכת החלבון בצורה נכונה יותר. כמו כן, לגבי השאלה האם כדאי לקחת לאחר 8-12 שבועות תוספי חלבון, זאת שאלה אחרת והמענה עליה יהיה בהמשך.

לעדכונים נוספים לחצו כאן

68975_9299

האם באמת דרוש שילוב של פחמימה עם חלבון לאחר אימון התנגדות? האם מדובר בקונספט מיושן ואפשר לצרוך רק חלבון?

על כך בכתבה משנת 2013 שפורסמה כאן

לעידכונים נוספים לחץ כאן

mishkolot_l