איך קיצורי דרך יכולים לפגוע בבריאות -על תוסף היוהימבין

פורסם: נובמבר 1, 2016 ב-תוספים, תזונת ספורט
תגים: , , , , , , , ,

what-is-yohimbine

אחת הכתבות האחרונות שהעלאתי הייתה "כל מה שרצית לדעת על תוספי טרום אימון". בכתבה זאת סקרתי בכלליות את סוג תוספים זה על מנת שאפשר יהיה להבין האם הם כדאיים ללקיחה או לא. כמו כן, המטרה הנוספת הייתה להבין קצת את מרכיבי תוספי הדור השלישי. אחד ממרכיבים אלו הוא החומר יוהימבין. נכון להיום מדובר בחומר שאינו חוקי בישראל (למרות שניתן למצוא אותו בתוספי טרום אימון). אסקור הפעם מהו התוסף ואת הסיבות להיותו לא חוקי. כמו כן, אבחן גם קצת מאמרים על השפעתו של תוסף, אך יש לציין שחלקם הרב בחן אותו ביחד עם מרכיבים נוספים כתוסף ולא בנפרד.

מהו יוהימבין? מדובר באלקלואיד המופק מעץ הגדל במערב ומרכז אפריקה. החומר נמצא גם בשורש ראולפיה. מדובר בחוסם אלפא 2. המשמעות היא שהחומר חוסם רצפטור מסוג אלפא 2 אדרנרגי, ומהווה תרופה לכל דבר. מכיוון שהתרופה משפרת את העצבוב הסימפטטי (על ידי חסימת הרצפטור ועליה ברמות נוראדרנלין), היא גורמת לעלייה בלחץ הדם והדופק. בעבר לפני גילוי הויאגרה השתמשו ביוהימבין לטיפול באין-אונות והעלאת החשק המיני, אך כיום השימוש בה אינו מקובל עקב תופעות הלוואי של חומר. תופעות לוואי הצפויות משימוש בתרופה זאת הן – עליה בלחץ דם וטכיקדיה (דופק מואץ), הגברת חרדה, דיכאון, בלבול, סחרחורות, קשיי נשימה, התרגשות ייתר, רעד, כאבי ראש כולל לפעמים בחילה, תחושת חולשה אצל חלק מהמשתמשים ואפילו שיתוק. לכן, התרופה כיום אינה משומשת יותר לטיפול בבעיות רפואיות ואינה חוקית בישראל. כמו כן, מאוד מומלץ למי שסובל ממחלות לב, כליה, או מחרדה או דיכאון להתרחק מהמוצר.

מה הסיבות עם כך לשימוש הפירטי בתרופה או הוספתה למוצרים כמו טרום אימון? התשובה היא שעקב השפעותיה וכן מחקרים סותרים עליה, ניתן לחשוב כי היא אולי יכולה לעזור בתהליכי חיטוב או ירידה במשקל. ישנה אמונה שאולי השימוש במוצר יכול לעזור בשריפת שומן. האם האמונה הזאת נכונה? זאת שאלה למחקרים. יוהימבין פועל על הרצפטור האדרנרגי ברקמת שומן, דבר המוביל ליותר טרמוגניזה (ייצור חום) וכן שריפת שומן (לפירוט נוסף). יש לציין שהגוף תוך כשבועיים מתרגל לחלק מהאפקט ואז ישנה ירידה חלקית בשריפת השומן. כמו כן, ישנה עליה בקטוגניזה בעת השימוש בתרופה. כל זה טוב ויפה, אך מה אומרים המחקרים באדם? במחקר מ-1991 שפורסם בעיתון הבינלאומי להשמנה, 47 גברים נבדקו למשך חצי שנה במתן של התרופה ונצפה שביחס לפלסבו לא היה לה אפקט סטטיסטי בהשפעה על הרכב גוף. עוד מאותו עיתון ומאותה השנה והפעם על נשים רזות לעומת נשים בעודף משקל נצפה כי יש ב-2 הקבוצות יותר שחרור של חומצות שומן לדם. מצד שני, שחרור חומצות שומן לדם אינו אומר שהם נשרפות, כי הן יכולות לחזור לרקמת השומן לאחר מכן.  יש לציין שבמחקר מוקדם יותר מ-1988 מהג'ורנל האירופי למחקרים קליניים בחנו זאת ואכן נצפה כי בעת שימוש ביוהימבין עם שילוב של פעילות גופנית ישנה יותר מובילציה של שומן מרקמת השומן (האם זה מוביל ליותר שריפת שומן – לא ברור – נ.פ). המחקר היחידי שכן הראה אפקט משמעותי של יוהימבין כמרכיב יחיד הוא מחקר על שחקני כדורגל משנת 2006 מהג'ונרל למחקר ברפואת ספורט,  שהראה הבדל באחוזי שומן (7.1 לעומת 9.3 לטובת הקבוצה שצרכה יוהימבין) לאחר 3 שבועות של שימוש. יש לציין שכמות המשתתפים הייתה נמוכה כמו במחקרים אחרים של תזונת ספורט (20 משתתפים) ומדובר במחקר יחיד.

the-what-and-why-of-yohimbe-and-yohimbine_02גם במחקרים שבהם ישנו שילוב של יוהימבין כרכיב בתוסף טרום אימון רואים תוצאות סותרות (חלקן הוצגו בכתבה שלי על טרום אימון ואני מוסיף כאן עוד מחקרים נוספים שלא נסקרו שם – נ.פ): מחקר מ-2008 מה-JISSN הראה חוסר שיפור ביכולת, בכוח ובסבולת בעת שימוש בתוסף המכיל גם יוהימבין ואמור היה להעלות רמות ATP. חשוב לציין כי השימוש היה למשך 7 ימים ולא בדקו הרכב גוף. מחקר מ-2009 מהג'ורנל ליפידים בבריאות וחולי בדק את השפעת תוסף המכיל גם יוהימבין על ניוד שומן, מרקרים לשריפת שומן ועליה בקצב המטבולי. התוסף הוביל להוצאה אנרגטית גבוהה יותר (ב-59 קק"ל ל-6 שעות => 177 קק"ל ליממה אם באמת ממשיך להשפיע לאחר מכן ואין ירידה בהשפעתו – נ.פ) וכן יותר ניוד שומן ב-6 השעות שהשפעתו נבדקה. חשוב לציין שזה שיש יותר מרקרים לשריפת שומן – אינה אומרת שבפועל נשרף יותר שומן ואכן בפועל לא היה שוני בשימוש באבות המזון בין הקבוצות. כמו כן, חשוב לציין כי בעת השימוש בתוסף לעומת הפלסבו רמות לחץ הדם היו גבוהות יותר (ב-1-16 יותר מ"מ כספית) וכן קצב הלב היה יותר מוגבר (ב-1-9 פעימות נוספות לדקה). בדומה למחקר זה במחקר אחר מ-2013 מאותו העיתון גם נצפה יותר ניוד של שומן והפעם גם יותר שריפת שומן ועליה בחילוף חומרים משימוש בתוסף המכיל גם יוהימבין. כמו במחקר הקודם גם הפעם לחץ הדם עלה ב-12 מ"מ כספית והדופק ב-3 פעימות לדקה. מחקר נוסף מה-JISSN מ-2015 הראה שתוסף טרום אימון המכיל גם יוהימבין הוביל ליותר חמצון שומן במהלך פעילות רכיבה של 30 דקות בעצימות שתוביל לשריפת שומן מקסימלית. כמו כן, בבדיקת תחושת המאמץ הסובייקטיבית (בסולם בורג), תחושת המאמץ הייתה נמוכה יותר עם התוסף ביחס לפלסבו. חשוב לציין כי רוב התוספים שבהם יוהימבין אינו היחיד הכילו גם קפאין שגם הוא משפיע על חילוף חומרים וניוד שומן ולכן לא ניתן לקשור את אלו שהראו אפקט משמעותי ליוהימבין.

חשוב לי להביא גם כמה תיאורי מקרים (אמנם נמצאים נמוך בפירמידת ההוכחה, אך חשובים לכתבה זאת), שבהם השימוש ביוהימבין גרם לתופעות לוואי משמעותיות שכדאי להכיר. הראשון הוא מ-2009 ופורסם בג'ורנל לטוקסולוגיה קלינית. תיאור מקרה זה היה על מפתח גוף בן 37 שהגיע שעתיים לאחר צריכת יוהימבין במינון גבוה מאוד עם אפקט נוירוטוקסי שכלל בחילה, הקאות, לחץ דם גבוה מאוד ודופק מהיר. בנוסף היו לו מקרים של איבוד הכרה ופרכוסים. הוא לקח את המינון הגבוה לפני תחרות פיתוח גוף. בתיאור מקרה שני מ-2011 מהג'ורנל לתוספי תזונה דווח על גבר צעיר בן 24 שהגיע עם חרדה לבית חולים ודיווח שלקח יוהימבין כתוסף להורדת תיאבון ואיבוד משקל. בתמונה הפיזית הוא הגיע עם לחץ דם גבוה, דופק מוגבר, רמות סוכר מגברות וכן הראה תסמיני חרדה.

כמה מילות סיום – למה אני כותב על תוסף שאינו חוקי? הסיבה העיקרית היא כדי שמי שמחפש קיצורי דרך יבין, כי קיצורים אלו יכולים לפגוע לו בבריאות. עדיף להיצמד לתוכנית אימונים מסודרת ביחד עם תוכנית תזונה אפקטיבית ולהגיע למטרות בקצב יותר איטי, מאשר להתחיל להשתמש בחומרים הגורמים לסכנה בריאותית. תרבות האינסטנט במקרה הזה יכולה רק להוביל לדרך שסופה לא ברור. לכן, אל תחפשו קיצורי דרך כאלו!

לעדכונים נוספים לחצו כאן

yohimbine_extract

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s