האם פופאי צדק? שימוש בתרד במתאמנים אירוביים

פורסם: אפריל 1, 2015 ב-אימונים, מזון פונקציונאלי, תזונת ספורט
תגים: , , , , ,

1432292_17040167

בעבר למי שזוכר היו סרטונים מצוירים בכיכובו של פופאי המלח. במהלכם כדי לפתור בעיות פופאי היה אוכל פחית תרד, מתחזק ומצליח להתגבר על כל מכשול. יש לציין כי מצד אחד זאת דרך מצוינת לעודד צריכת ירקות, אך מצד שני המסר המובלע הוא אכילה כפתרון לבעיות בחיים – מסר שהוא קצת בעייתי. האם תרד יכול להועיל למתאמן אירובי זאת השאלה שנבדוק הפעם.

תרד הוא צמח בעל עלים ירוקים המשמש לאכילה. ישנם 3 זנים שלו המסווגים על פי מבנה העלים. ניתן לצרוך אותו או כעלים טריים בסלטים, או לאחר בישול (משמש לדוגמה בפשטידות). ניתן לרכוש אותו או בעלים טריים, או בעלים שעברו הקפאה או בפחיות שימורים. למרות הדעה שתרד מכיל הרבה ברזל, כמות הברזל בעלים אינה גדולה מאוד והזמינות של הברזל לגוף נמוכה עקב המצאות חומצה אוקסלית בעלים. יתרונות התרד הן בכך שהעלים מכילים פלבנואידים שהם חומרים נוגדי חמצון. כמות הפלבנואידים בעלים היא 1000 – 1200 מ"ג לק"ג עלים. הפלבנואידים יכולים לשמש גם כנוגדי דלקת, קרישה, סרטן ועוד. כמו כן, תרד מכיל גם ויטמין C המהווה גם כן נוגד חמצון ואורידין. עוד יתרונות של התרד הם המצאות של חומצה פולית, סיבים תזונתיים, ויטמין K (ולכן לא מומלץ בד"כ לנוטלי קומדין) ומינרלים שונים כמו סידן.

צריכת תרד יכולה לתת יותר חומרים נוגדי חמצון (בעיקר פלבנואידים) לגוף, שיכולה להועיל למתאמן המייצר יותר חומרים מחמצנים. במחקר מ-2012 שנעשה על צעירים מאומנים נלקחו 20 נחקרים. ביצעו להם בדיקת מאמץ על מנת לוודא את צריכת החמצן המרבית שלהם. לאחר מכן הם חולקו ל-2 קבוצות של עשרה משתתפים. קבוצה אחת קיבלה למשך 14 יום חצי לחם ו-20 גר' גבינה לארוחת בוקר לאחר צום לילה. הקבוצה השנייה קיבלה למשך אותם 14 ימים חצי לחם עם 20 גר' גבינה וביחד עם זה תרד בכמות של 1 מ"ג לק"ג גוף של כל אחד מהמשתתפים. לאחר 14 יום עשו להם בדיקת דם בבוקר הם עשו חימום של 10 דקות ויצאו לריצת חצי מרתון בה הם קיבלו רק שתיית מים בצורה חופשית. בדיקות דם נלקחו מייד אחרי סיום הריצה, שעתיים אחרי וכן 24 ו-48 שעות אחרי.

התוצאות של המחקר הראו כי בבסיס לא היה שוני בין הקבוצות בכמות נוגדי החמצון של המשתתפים. לאחר 14 יום של אכילת התרד היה ריכוז יותר גבוה של נוגדי חמצון לפני הריצה, ואחריה בצורה משמעותית. לאחר שעתיים ו-24 שעות הרמות עדין יותר גבוהות אצל צורכי התרד, אך לא בצורה משמעותית. לאחר 48 שעות רמות נוגדי החמצון היו זהות. כמו כן, ראו פחות סמנים של פגיעה בשריר כולל פחות עליה של בילירובין (המראה בד"כ יותר פירוק של כדוריות דם אדומות) בדם בקבוצת התרד.

המסקנות של המחקר היו שיתכן שצריכה כרונית של תרד באנשים צעירים ומאומנים יכולה להועיל כנגד היווצרות של נזקי שריר. בנוסף הם הסיקו שהמרכיבים נוגדי החמצון בתרד ובעיקר הפלבנואידים יכולים להועיל למתאמנים לפני ביצוע של פעילות גופנית אירובית עצימה. חשוב לציין כי מדובר במחקר אחד קטן מאוד על 20 איש, ולכן קשה להסיק מזה מסקנות מרחיקות לכת. אפשר לאכול עלי תרד כגיוון, וכנראה שזה יועיל בריאותית, אך דרושים יותר מחקרים על תרד במתאמנים אירוביים על מנת לתת מסקנות חותכות ולהפוך אותו למזון פונקציונאלי הכרחי.

933499_51673287

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s