ספירולינה – בקטריה שימושית למתאמנים?

פורסם: מרץ 10, 2014 ב-Uncategorized, תוספים
תגים: , , , , , , ,

ErnoLatest_Spirulina_Maxima

ספירולינה היא ציאנובקטריה, אשר יכולה להיאכל על ידי האדם. כיום היא נמכרת לצריכה על ידי שוחרי בריאות, כתוסף באבקה, כדורים ואף בשבבים. למרות שהמינים המשמשים לאכילת אדם נקראו בעבר ספירולינה כיום ישנה הסכמה כי מדובר באטרוספירה ולא ספירולינה, אך השם ספירולינה נשאר מטעמי נוחות. ישנם 2 סוגים של הבקטריה המשמשים למאכל – פלטנזיס ומקסימה. מדובר בבקטריות עשירות בחלבון (כ-60% בממוצע מהמוצר) צמחי מלא המכיל את כל חומצות האמינו ההכרחיות. מצד שני, למרות כל זאת יחסית למוצרים מהחי ישנו מיעוט יחסי של חומצות האמינו: ליזין, ציסטאין ומתיונין. עוד דבר שיש לציין במקרה של הספירולינה הוא שלמרות הטענות שהמוצר מכיל B12 מדובר בפסאודו-וויטמין B12 אשר לא אקטיבי בגוף האדם. ה-ADA ואיגוד הדיאטנים של קנדה במסמך העמדה שלהם בנוגע לצמחונות וטבעונות מתייחסים לכך שה-B12 מהספירולינה אינו מתאים כתוסף למניעת מחסור בוויטמין אצל צמחונים וטבעונים.

האם סוגי הספירולינה השונים רלוונטיים לפעילות גופנית? האם הן יכולות לשמש כתוסף משפר ביצועים (ארגוגני)? נושא זה נחקר בשנים האחרונות ובסקירה זאת אעלה את הממצאים מהמחקרים האחרונים בתחום. אתחיל במחקר משנת 2006 מטייוואן. במחקר זה בחנו 16 סטודנטים וסטודנטיות לא פעילים גופנית שחולקו ל-2 קבוצות – מחקר וביקורת. קבוצת המחקר קיבלו 7.5 גר' ספירולינה פלטנזיס ליום בכדורים ואילו קבוצת הביקורת לקחו 7.5 גר' חלבון סויה בכדורים. התיסוף היה למשך 3 שבועות בנוסף לאכילה הרגילה שלהם והם לקחו 5 קפסולות של 0.5 גר' ב-2 הקבוצות לפני כל ארוחה. הם עברו מבחן מאמץ מסוג ברוס על מסילה לפני התיסוף ואחריו ונלקחו מהם בדיקות דם לפני ואחרי השימוש בתוסף. המטרה של המחקר הייתה לבדוק האם התוסף יכול למנוע פגיעה בשרירי השלד. התוצאות מהמחקר הראו בקבוצת הספירולינה עליה בכמות האנזימים נוגדי החמצון בצורה משמעותית, וכן שיפור בזמן עד הגעה לתשישות במבחן המאמץ. החוקרים סיכמו כי יתכן כי שימוש בספירולינה יכול למנוע נזקי חמצון לשרירים ולהעריך את זמן הביצוע במאמץ מתגבר.

מחקר נוסף מ-2009 גם בדק את השימוש בספירולינה פלטנזיס והשפעתה כנוגד חמצון ומוצר ארגוגני. מחקר מוצלב זה בוצע ביוון ואנגליה על 9 גברים מאומנים יחסית. הנחקרים קיבלו 6 גר' ליום של התוסף או פלסבו למשך 4 שבועות. הם נדרשו לרוץ על מסילה ב70-75% מצריכת החמצן המרבית שלהם לשעתיים ולאחר מכן 95% מצריכת החמצן המרבית עד להגעה לתשישות גופנית. הביצוע וכן מנות הנשימה של הנבדקים נמדדו לאורך כל הריצה. כמו כן, נלקחו בדיקות דם מספר פעמים לפני, אחרי, שעה אחרי, 24 שעות אחרי ו-48 שעות אחרי על מנת לאמוד את השינויים באנזימים נוגדי החמצון בגוף. גם במחקר זה ראו כי הזמן עד להגעה לתשישות לאחר תיסוף בספירולינה היה ארוך יותר. כמו כן, נצפה כי הייתה ירידה בשריפת פחמימות ב-10.3% ועליה בשריפת שומן ב-10.9% במדידות של השימוש בספירולינה. בנוסף הייתה עליה באנזים  GSHנוגד החמצון, אך בשאר האנזימים לא היה שוני מהביקורת. הסיכום היה כי התיסוף יכול להועיל לשיפור ביצועים, לעליה בשריפת שומן וכן עליה באנזים GSH נוגד החמצון.

hkiro1

ב-2010 יצא מחקר מהודו בנושא של ספירולינה ובו לא הייתה התייחסות לסוג הבקטריה ששומשה בו. במחקר זה רצו לבדוק את ההשפעה של התיסוף על עליה בכוח שריר איזומטרי וכן על סיבולת במאומנים ולא מאומנים. לשם כך לקחו 20 איש ואישה מאומנים ו-20 איש ואישה לא מאומנים וכל אחת מהקבוצות חולקה לקבוצת ביקורת וקבוצת תיסוף בספירולינה (10 איש בקבוצה). קבוצות המחקר עצמן לקחו 2 גר' ספירולינה ליום למשך 8 שבועות ונדרשו לא לשנות את התזונה וכן את הפעילות הגופנית הרגילה שלהם. בקבוצת הביקורת קיבלו בקפסולות קמח כפלסבו. לפני ואחרי התיסוף בוצעו בדיקות לכוח שריר והתעייפותו בעיקר לשריר ה-4 ראשי בירך. הממצאים הראו כי התיסוף הוביל לעליה בכוח השריר ולירידה באינדקס ההתעייפות שלו. מה שהחוקרים סיכמו היה כי תיסוף בספירולינה עוזר לעליה ביכולת השריר האיזומטרית ומשפיעה טוב יותר על מאומנים מאשר על לא מאומנים. יש לקחת בחשבון כי במחקר זה ניתן פחות מהתוסף יחסית לשאר המחקרים שנסקרו (2 גר' בלבד).

במחקר נוסף מ-2010 מברזיל ביקשו למצוא האם לספירולינה מקסימה יש השפעה על עקה חמצונית ופגיעה שרירית באתלטים רוכבי אופניים המתאמנים בעצימות גבוהה. 18 גברים אתלטים חולקו לקבוצת מחקר של 11 איש וקבוצת ביקורת של 7 פרטים. הם קיבלו 7.5 גר' ספירולינה ליום ל-4 שבועות ושמרו על התזונה והאימונים הרגילים שלהם. בוצעו בדיקות דם לפני ואחרי התיסוף. לא היה שוני בבדיקות הדם בין קבוצת המחקר לביקורת בכל הפרמטרים שנבדקו (היו שינויים קטנים לטובת הספירולינה, אך לא משמעותיים סטטיסטית). החוקרים סיכמו כי שימוש בתוסף הספירולינה באתלטים הנמצאים בתקופה של אימונים אינטנסיביים ותזונה קבועה, לא משפיע על שיפור בפגיעה שרירית או מעלה יכולת חמצונית בצורה משמעותית. מסקנה נוספת שלהם הייתה כי יתכן כי אם הרוכבים לא היו במאזן תזונתי תקין היו רואים תוצאות יותר טובות בעת תיסוף בספירולינה.

ספירולינה

עוד מחקר מהודו שפורסם ב-2012 בדק את האפקט של שימוש בספירולינה (לא מצוין איזה סוג) לעומת תוסף נוגד חמצון מסחרי במניעת חמצון (החוקרים נמנעו מרישום פרטי התוסף). במאמר זה לקחו 90 גברים שחולקו ל-2 קבוצות – קבוצת אירובי וקבוצת מיקס (אירובי + אנאירובי). בכל קבוצה הייתה חלוקה משנית ל-3 קבוצות בנות 15 איש בקבוצה. חלוקה משנית זאת כללה קבוצת ביקורת, קבוצת ספירולינה וקבוצת תוסף נוגד חמצון מסחרי. כמות הספירולינה שניתנה הייתה 3 גר' ליום (שוב יחסית מעט למחקרים קודמים – נ.פ) למשך 60 יום. בזמן המחקר הקבוצות ביצעו אותה כמות אימונים ונדרשו לאכול אותה תזונה. נלקחו בדיקות דם לפני ואחרי התיסוף והתוצאות הראו שב-2 קבוצות המחקר (ספירולינה ותוסף נוגד חמצון) הייתה עליה ביכולת נוגדת החמצון הגופנית לעומת הביקורת, אך לא היו הבדלים בין 2 קבוצות המחקר. לכן, סיכומם היה כי ספירולינה וגם תוסף נוגד חמצון מסחרי רגיל יכולים להועיל בשיפור יכולת הגוף במניעת חמצון עקב מאמץ גופני.

מחקר אחרון מגיע ממקסיקו ובדק שימוש בספירולינה מקסימה ברצים מקסיקנים והאפקט שלה על רמות שומני דם לאחר אכילה. נלקחו 41 רצים ורצות בגילאים 10-26. כולם היו פעילים גופנית למשך כשנה והמשיכו לבצע פעילות גופנית במהלך המחקר. הם קיבלו 5 גר' של ספירולינה מקסימה ליום למשך 15 ימים. לפני הטיפול הם קיבלו לאחר צום לילה של 12 שעות ארוחת מבחן שכללה 53.2% שומן ופינוי השומן בדם שלהם נבדק שעה וחצי, 3 שעות ו-4.5 שעות לאחר אכילת הארוחה. אותו הדבר בוצע גם לאחר 15 היום של התיסוף בספירולינה. הממצאים הראו כי הייתה ירידה בכמות הטריאצילגליצרול בדם בתיסוף של ספירולינה וזאת ביחס לביקורת שלהם עצמה לפני לקיחת התוסף. כמו כן, ראו כי 62% מהצעירים יותר (גילאי 10-16) קיבלו הטבה בריאותית טובה יותר מהטיפול. המשמעות היא שיתכן כי שימוש בתוסף יכול להועיל בהורדת רמות שומן בדם לצעירים מתאמנים.

לסיכום, כפי שניתן לראות ברוב המחקרים שימוש בספירולינה היטיב עם קבוצות המחקר. יש לקחת בחשבון כי בהשוואה ללקיחת תוסף נוגד חמצון יתכן שהתוצאות יהיו זהות. כמו כן, דרוש יותר סטנדרטיזציה לכמות התוסף שיש לקחת על מנת לקבל שיפור ביכולת נוגדת החמצון של התוסף (במחקרים היה שימוש בין 2-7.5 גר' ליום כאשר ישנן המלצות גם לכמות רצויה של 10 גר' ליום במספר מקורות). בנוסף, דרושים עוד מחקרים בתחום השימוש בבקטריה על מנת לברר את יכולותיה בשיפור זמן פעילות ובשיפור בשריפת שומנים, על מנת להמליץ עליה לשימוש. יש לשים לב, כי יתכן שמי שנמצא במצב תזונתי תקין (כמו האתלטים במחקר על רוכבי האופניים), יתכן ולא יקבל הטבה משימוש בתוסף. לכן, יש לבצע יותר מחקרים באתלטים או מתאמנים על מנת לקבוע אם מדובר בתוסף ארגוגני או תוסף ארגוגני בתנאי של תזונה לקויה. יש לציין כי יתכן כי התוסף יכול להתאים לשימוש של כלל האוכלוסייה ולא רק שוחרי בריאות במידה והוא עוזר להורדת שומנים בדם לאחר ארוחות – דבר זה יש לבחון במחקרים יותר גדולים ועל אוכלוסיות שונות מלבד צעירים מתאמנים.

לעדכונים נוספים: https://www.facebook.com/finknir

images (2)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s